אחד הדברים הברורים בכל הנוגע למשבר הכלכלי העולמי והמקומי שלנו, שהוא בעיקרו פסיכולוגי. מצב הרוח של הקונים מושפע ממצב הרוח העולמי, והוא זה שקובע אם כלכלת הארץ (ובאותה מידה כלכלת העולם) תנוע או תנוח. זה נכון שהמפוטרים לא יכולים לשלוח יד לכיס ולרכוש את מה שהם רוצים, אבל סביר שהם מפוטרים בין השאר כיוון שאלה שיכולים – לא רוכשים, וכשלא רוכשים – הכלכלה מאטה, וכשהכלכלה מאטה – המפעלים לא מוכרים, וכשהם לא מוכרים הם מורידים את הייצור, וכשאין ייצור – מפטרים עובדים. את המעגל הזה (לפחות את זה שלנו) ניתן להפסיק או לפחות להאט לא על ידי בזבוז אלא על ידי הפניית משאבים שבעבר הוצאנו החוצה – ולהשאיר אותם כאן. ומאחר שעיקר עיסוקנו (שלנו) הוא בטבע, טיולים ומה שביניהם, נדבר על יעדי החופשה שלכם, ואפילו יעדי הטיולים.
וכדי שלא להיות אומרים ולא עושים, הפנמנו מחשבתית ורעיונית שהחופשות הבאות שלנו כולן יהיו בארץ, שבה באמת הכול כלול, ובמיוחד ההרגשה שאנחנו עושים לביתנו – ארצנו. וכך בכל סוף שבוע שניתן, אנחנו עולים על הרכב ושמים פעמינו לאתרי הארץ שכבר מזמן לא זכו לראות אותנו. ולמרבה הפלא, אנחנו מגלים בכל פעם שבעצם יש לנו ארץ יפה ואפילו מזמינה.
והשירות? "צר לי" להודיע למלעיזים – לא פחות טוב ונעים מזה שמקבלים בכל החו"לים, במיוחד כאשר בעלי העסקים למדו את ערך הלקוח, והם יודעים שלקוח מרוצה חוזר וגם מביא את החברים שלו.
בחודשים האחרונים עלינו כמעט אוטומטית לארץ הגליל, שמתחילה בכינרת ומסתיימת בלבנון. אז נכון, כאשר אנחנו באים כשעל הרכב כתוב טבע הדברים, ובעלי העסקים יודעים שאנחנו כאן גם כדי לכתוב כתבות – אנחנו מקבלים שדרוג פה ושם, אבל נשבענו להיות אובייקטיביים: לשבח כשיש מה, ולא להתבייש לספר לחבר'ה גם כאשר הדברים לא מי יודע כמה. לשמחתנו, הרמה עומדת בסטנדרטים – לפחות שלנו.
לשם כך אפילו פתחנו בסדרה של כתבות מסע בתוך עמנו, עם המלצות ועם לא.
באותה הזדמנות שמחנו לגלות שיש כבוד לטבע הדברים, וגם מילים טובות...
ושתהיה לכם קריאה נעימה